משער הכניסה נפנה בדרך צפונה אל בריכות המים שהכשירה קק"ל באפיק הנחל, ושברווזים ואווזים שוחים בהן להנאתם. מהבריכות נפנה ימינה לשביל סלול המקביל לאפיק נחל ביריה (הנחל מתחיל את דרכו במורדות הר כנען והר ביריה ומשם הוא יורד ועובר לכל אורכו של פארק עמק התכלת).
נחל ביריה מתנקז לנחל שכוי (מיובלי נחל עמוד). השביל עובר בין עצי צפצפה מכסיפה גבוהי צמרת. עצי הצפצפה יוצרים פינות צל קרירות ונעימות בקיץ, ומראות מרהיבי עין של שלכת צהובת-עלים בחורף.
בגשרון השלישי נחצה לגדה המערבית של הנחל, נפנה שמאלה ונגיע לעין חסיל. חסיל הוא אחד ממיני הארבה הנזכרים במקרא: "ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה" (תהלים ע"ח, מ"ו). השם העברי שומר על צליל שמו הערבי של המעיין - עין אל חאציל, שפירושו "מעיין היבול". מי המעיין הרוו בעבר גני ירק. נחזור לגשר ונמשיך צפונה בשביל המתפתל.
נחלוף על פני נביעה קטנה נוספת. אדמת הפארק היא רנדזינה בהירה, אדמה המכילה שכבות של חוואר אטים למים. כאשר נחשפת שכבת החוואר, פורצים מי הגשמים שחלחלו בשכבות אלה והם מופיעים בשטח כנביעות קטנות. בתחום הפארק נובעים במשך רוב ימות השנה חמישה מעיינות. השביל מתפצל, אך בתחנתנו הבאה - מעיין התכלת - נגיע לכל אחד מסעיפיו.
הניקבה הקטנה, שנחפרה בצד השביל בעבר ושכיום מדופנת באבנים מסותתות, נועדה להגביר את שפיעת המעיין. מימיו הובלו בתעלה אל בריכה מטויחת. מהבריכה הוליכו את המים לחלקות קטנות שלמרגלותיה. קק"ל שיפצה את הבריכה ובנתה במדרון שמעליה קיר אבן, המונע גלישת קרקע ואת סכנת השקיעה של כביש מירון-צפת (כביש 89) שעובר בסמוך לכאן. עצי חרוב עתיקי יומין ועצי פרי שקק"ל נטעה ליד המעיין משלימים את תמונת הנוף היפה במקום. נרד שוב לתחנה מספר 3 במפה ונגלוש ממנה בשביל לא סלול עד למקום המפגש עם דרך רחבה וגשר. דרך זו חיברה בעבר את צפת אל ביריה.